חיים ומוות ביד הלשון, אמרו חז"ל, וכהרגלם צדקו. אותם חכמים קדמונים מן הסתם לא הכירו את האינטרנט, אבל אין ספק שהאמרה שטבעו נכונה במיוחד לגבי מדיום זה – שמקנה לנו מצד אחד אינספור אפשרויות שבעבר יכולנו רק לחלום עליהן אבל מצד שני גדוש גם בלא מעט אלימות מילולית, הכפשות, השמצות ואף דיבה.
מה נחשב לשון הרע באינטרנט?
ההגדרה של לשון הרע באינטרנט נגזרת מההגדרה של לשון הרע באופן כללי, כפי שקבע החוק הרלוונטי משנת 1965. לפי חוק זה ישנם 2 תנאים הכרחיים לכך שפרסום מסוים יהווה עבירה – תנאי אחד הוא שהטקסט או התמונה (או כל פריט אחר) נחשפו לפחות לאדם אחד שאינו המפרסם או מושא לשון הרע. מאחר שכמעט כל פרסום ברשת נחשף ללא מעט אנשים, הרי שתנאי זה תמיד מתקיים, ולמעשה הבחינה היא על סמך התנאי השני, אשר מפורט בסעיף 1 בחוק.
לפי סעיף זה, ישנם 3 מצבים שבהם פרסום באינטרנט הוא בגדר לשון הרע:
א. כשהפרסום עלול להשפיל אדם מסוים, להפוך אותו למטרה לבוז או להוביל לשנאה כלפיו.
ב. כשהפרסום עלול לבזות את מושא הפרסום בגלל תכונה שמיוחסת לו, מעשה (שעשה או לא עשה) או התנהגות שלו.
ג. כשהפרסום עלול לפגוע במשלח ידו של האדם.
חשוב להדגיש כי פרסום שקרי בפני עצמו אינו בהכרח לשון הרע – רק אם התקיים אחד מהמצבים הנ"ל ניתן יהיה לתבוע בהתאם לחוק הרלוונטי. עוד כדאי לדעת כי על פי הפרקטיקה המקובלת בבתי המשפט, שיתוף תוכן משפיל או פוגעני אינו בגדר לשון הרע אם לא התווסף לו מלל מבזה מצד המשתף.
האם חובה להוכיח נזק?
מי שחש כי פרסום אודותיו הוא בגדר לשון הרע באינטרנט רשאי להגיש תביעה כנגד המפרסם. חשוב לציין כי מאז שב-1998 התווסף לחוק לשון הרע תיקון, אין חובת הוכחת נזק. האדם מושא הפרסום נדרש רק להוכיח כי הפרסום עלול היה להזיק לו, מבלי לפרט אילו נזקים נגרמו בפועל ומהו היקפם. במקרים אלה הפיצוי המרבי בגין לשון הרע באינטרנט הוא 70,000 ₪. כשישנה הוכחת נזק, הפיצוי עשוי להגיע גם ל-140,000 ₪.