שיטות רבות יש בדין חולב בשבת, וננסה בעז"ה להקיף ולתמצת הדינים בדבר, מהגמרא והראשונים בדיני החיוב עצמו וגדריו ועד האחרונים בהלכה למעשה לימינו, בדין חליבה בשבת – מותר או אסור וכן בשאלות הרבות הנולדות ובנפקא מינות השונות היוצאות מכך.
חיוב חולב
מלאכות שבת ייחודיות בדקויות גדריהם ובריבוי הפרמטרים השונים וצריך לרדת לשורש כל מעשה הנעשה בשבת כדי לדעת לאיזו מלאכה הוא משתייך. בנוסף כמובן צריך להבין לפני שניגשים לכל מעשה כזה כגון חליבה – האם הוא אסור מן התורה או מדרבנן? או שאולי בכלל מותר? לא פחות משבע שיטות מצינו בדין חולב, שש מדאורייתא ואחת , ניגע במקור החיוב ולאחר מכן נפרוט את השיטות הללו בקצרה;
מקור החיוב והשיטות השונות
מקור החיוב הוא בגמרא במסכת שבת (צה.) שם מובאת ברייתא עם מחלוקת רבי אליעזר וחכמים בדבר מלאכות שונות בשבת שהברייתא מונה. רבי אליעזר סובר שחייבים עליהם חטאת (משמע שחיובם מן התורה) וחכמים סוברים שחייבים רק משום שבות (שתקנת שבות היא איסור מדרבנן). ונחלקו הראשונים (רשב"א, ריטב"א, רמב"ן אל מול הרמב"ם והרי"ף) בהבנת הגמרא, האם חכמים חולקים על רבי אליעזר בכל המלאכות הנמנות בברייתא (ובתוכם חולב) או שמא חולקים ממלאכת "המכבד" והלאה (וחולב אינו בפנים).
להלכה פסקו האחרונים (חיי אדם, חזו"א ועוד) כמו הרמב"ם ולפיכך חיוב חולב בשבת הוא דין דאורייתא. ושש אפשרויות מטעם מה הוא חל; ממחק, דש, קוצר, טוחן, גוזז ובורר. ופסקו הפוסקים שמעשה חליבה בשבת אסור משום מפרק שהוא תולדה של מלאכת דש.
אם כן מהו הדין של חלב שנחלב בשבת?
חליבה שנעשתה בשבת באופן אסור נחשבת 'מעשה שבת' ולכן החלב אסור למאכל אך גם בזה יש כמה שיטות מטעם מה בדיוק הוא נאסר. יש הסוברים שהחלב נאסר משום איסור נולד – כיוון שהחלב 'נולד' בשבת ולכן הוא אסור. יש שאמרו משום מוקצה כיוון שהחלב אסור באכילה. ושיטה נוספת אוסרת היא משום משקין שזבו, שחכמים גזרו עליהם שאסורים מחשש שיבוא לסחוט.
האם יש אופן בו חליבה בשבת מותרת?
פרה ממוצעת נחלבת כשלוש פעמים ביום, ולכן אם תיחלב היא פחות מכך יש בכך צער בעלי חיים רב. סיבה זו מתירה לפרות להחלב כרגיל גם בשבת. אך מי יחלוב אותם? צער בעלי חיים לא נותן לנו רשות לעשות מעשה שבת. שתי אפשרויות יש בדבר. אפשרות אחת היא לחלוב את הפרות על ידי גוי (ואמנם יש איסור לומר לגוי אך כיוון שצער בעלי חיים בדבר התירו כאן חכמים). ולכן אם גוי חולב את הפרות בשבת מותר אף להשתמש בחלב הזה כיוון שלא נעשה בו מעשה שבת כלל. אפשרות שנייה היא חליבה בגרמא. כולנו מכירים את השעון שבת ומכוונים אותו מראש כך שיפעיל את המזגן או האור או הפלטה וכדו' בזמן הרצוי לנו בשבת. שעונים כמו אלה קיימים גם כן במפעלי חלב ומכוונים לזמנים הרצויים בתוך השבת, אך מה שמאפשר את החליבה הזו הוא התקן מיוחד בגביעי החליבה. שכאשר מלבישים אותם על העטינים, החליבה לא מתחילה אלא לאחר זמן. וכך הדבר קורה באופן עקיף ('גרמא'), אף אם הונח על ידי יהודי בשבת.
דינים רבים ושאלות רבות עוד יש לברר בנושא מרתק זה, שנזכה ללבן סוגיות בהלכה ולרדת לעומקה של תורה. למידע נוסף כנסו לאתר >> https://www.kashrut-tnuva.co.il/